אדם לא צוחק כי הוא מאושר, האדם מאושר כי הוא צוחק / מאת: נילי דור האלה, מומחית לתרפייה ואימון צחוק

1. צריך סיבה בשביל לצחוק.
   
2. צריך מצב רוח טוב בשביל לצחוק.
   
3. צריך חוש הומור בשביל לצחוק.

1. צחוק משחרר אנדורפינים שהם משככי כאבים טבעיים המיוצרים על ידי הגוף.
    
   כשכואב לנו הראש אנחנו יכולים לקחת כדור אקמול ולחכות 10 דקות עד שיחלוף הכאב. ואנחנו גם יכולים לצחוק ולחכות 10 דקות עד שיחלוף הכאב.
    
   הצחוק זמין, נגיש 24 שעות, חוקי וחינם. ובטח הרבה יותר טוב מתרופות כימיות.
    
2. כשאנו חווים כאב באזור מסווים בגוף בדרך כלל הגוף שלנו מתכווץ במיוחד באזור הכאב, והכאב מחמיר. הכיווץ מונע זרימה תקינה של דם מחומצן לאזור הכאב וכך נפגע הליך ההחלמה הטבעי בגוף.
    
   הצחוק משחרר חומרים שמרפים את השרירים ומאפשר זרימת דם מחומצן טובה ויעילה גם לאזור הפגוע ומתרחשת החלמה.

• הומור זו יכולת אינטלקטואלית (שכלית).
   
• הומור זו מיומנות נרכשת. יש אנשים שניחנו בחוש הומור ויש כאלה שלא פיתחו את היכולת הזו. ילדים שגדלו בבתים להורים בעלי חוש הומור – חלקם יפתחו בעצמם את היכולת הזו וחלקם יתנגדו לה ולא יפתחו אותה.
   
• הומור תלוי בזמן, תרבות, מקום ושפה.
   
• אין הסכמה גורפת (קונצנזוס) על מה באמת מצחיק. יש דברים שיצחיקו אתכם ופשוט לא יצחיקו אחרים וההיפך.
   
• כשתינוק צוחק – לא תשמעו את אמא שלו אומרת עליו שיש לו חוש הומור נפלא. לעומת זאת, כשאדם מבוגר לא צוחק מבדיחה או מקומדיה, אומרים שאין לו חוש הומור.
   
• ההומור בעולם המערבי הפך ליותר ציני, גזעני, סקסיסטי, שחור. שימוש בסוג כזה של הומור משאיר "פצועים" בשטח. הומור מסוג זה פוגע, מעליב, משפיל ומפר אמון בין אנשים ויוצר הפרדה.
   
• מסתבר שהפחד הכי גדול של אנשים בארצות הברית זה פחד במה. הפחד הזה נובע מהאפשרות שיצחקו עלינו או שנעשה מאיתנו צחוק.
   
  מכירים את המצב, שאתם עומדים מול קהל ולא מצליחים להעביר את מה שאתם רוצים ואתם אומרים – "הלוואי שהאדמה תבלע אותי"... אנשים כאילו מעדיפים "למות" מאשר לחוות את חווית ה"פאדיחה" – כשהם עושים מעצמם צחוק או אחרים שמים אותם ללעג.
   
• צריך לחשוב (חשיבה מהירה) על מנת להבין בדיחה.
   
• הומור מפעיל את המוח, ולכן עשוי לעייף את האדם החושב גם ככה יותר מדי.

וכמה עובדות חשובות על הצחוק:

• הצחוק הוא יכולת פיזית ורגשית. הצחוק אינו שכלי או אינטלקטואלי.
   
• כל אחד נולד עם היכולת לצחוק ואנו מתחילים לצחוק בגיל שלושה חודשים (למעט במקרים בהם ישנה בעיה בהתפתחות התקינה של התינוק).
   
• הצחוק הוא מנגנון אנושי אוניברסאלי חוצה גבולות של זמן, מקום גיל או לאום. חיוך וצחוק מובנים בכל העולם בכל התרבויות.
   
• צחוק אמיתי הוא תופעה מדבקת. כמישהו מתחיל לצחוק בדרך כלל כל מי שנמצא בסביבה נדבק מהצחוק. צחוק מחבר בין אנשים. מאפשר להם לחוות חוויה חיובית ביחד.
   
  צחוק בריא נובע מהמקום של לצחוק אחד עם השני. ולכן אנשים שצוחקים יחד (בלי סיבה) מדווחים על תחושת אחדות, אינטימיות נעימה ובטוחה היוצרת קרבה ואמון בין הבריות.
   
• אי-אפשר לצחוק ולחשוב בעת ובעונה אחת. מחשבות ודיבורים מפסיקים את הצחוק.
   
• צחוק מפעיל את הסרעפת שמניעה תהליכים ביוכימיים בגוף המרגיעים אותנו. בזן, יש הגורסים ש-15 דקות של צחוק הם שווי ערך לשש שעות של מדיטציה.
   
• צחוק מזויף או הפעלה מכאנית של הסרעפת באמצעות צחוק מזוייף יכול להוביל לצחוק אמיתי.
   
  אולם, צחוק מזויף לא נותן את כל התפוקות של הצחוק למעט מתרגול טוב של השרירים. צחוק מזויף לא תמיד מדבק מאחר והוא נטול רגשות לכן לא כולם מתחברים אליו.
   
  אומרים תזייף את זה עד שתצליח לצחוק באמת. בקרב אנשים שלא מצליחים להפוך צחוק מכאני לספונטאני יש כנראה משהו שחוסם אותם ויתכן שהם זקוקים לבכות... לפני שיוכלו להניע שוב את הצחוק בחייהם.